שינוי כתב היד – משנה אופי?

כתב היד משקף את אישות הכותב.שינוי כתב היד - משנה אופי?

אם כך, נשאלת השאלה האם הכותב יכול לעשות שינוי מכוון

בכתב ידו – בהתאם להנחיות גורם מקצועי – כדי לשנות

חלק ממאפייניו? להפוך אצלו מאפיין שלילי אחד לחיובי

או לחילופין לחזק ואולי לשפר מאפיין אחר?

 

במילים אחרות, האם על ידי אימון חוזר ונשנה שיעשה האדם, ולאורך זמן,

על שינוי סממני כתב ידו המעידים על אופי אחד, באלה המעידים על האופי האחר,

הוא יוכל באמת להשתנות במרכיבי אישיותו הרצויים בהתאם?

 

לדוגמא, האם אדם שמעוניין לנטרל אופי עצבני ולהפוך עם הזמן

לבעל אופי רגוע, או שאולי כאשר הוא חש שלמרות היותו

בעל ביטחון עצמי הוא חותר לחזק ולהעצים אותו,

אכן ישיג מטרתו על ידי שינוי מתאים בכתב ידו?

ובכן…

 

מהיכן עלה הרעיון לכך?

המקור לנושא מובא מתחום הפסיכולוגיה. לא נכנס כרגע לאופן הביצוע,

אולם ידוע שמטופל יכול, באמצעות אחת מכמה שיטות הטיפול המוכרות

מהתחום, לשנות בעצמו סממן אופי שאינו "מרוצה" ממנו או

לגבש לעצמו ביתר שאת סממן אופי אחר שהיה מעוניין להעצים.

 

ומה בגרפולוגיה?

לא מעט חוקרים בחנו ועדיין בוחנים את הנושא,

אולם טרם נמצא ממצא שאכן מאשר את הדבר.

עד לכתיבת שורות אלו אין שום אינדיקציה או מחקר שמצביעים

שאדם שמשתדל לסגל לעצמו כמה מרכיבים חדשים בכתב ידו

כדי שאלה יובילו לשינוי בסממנים באופיו אכן זוכה להצלחה בכך.

 

נכון לעכשיו

כך שלעת עתה עדיין לא הוכח שאדם שמעוניין

לשנות סממנים באופיו יכול לעשות זאת באמצעות

שינוי מודע של מרכיבים בכתב ידו בהתאמה.

לפחות כרגע, באם הוא בכל זאת שואף לכך – רצוי שיפנה

לאיש המקצוע המתאים מתחום הפסיכולוגיה.

 

נ. ב.

פיתחתי למגזר העסקי סטנדרט חדש באבחון ומיון כ"א

החוסך לך משמעותית במשאבים – זמן וכסף!

שמעת עליו?

אם לא – זה הזמן להתקשר אלי לנייד 050-7751152

או למלא את הפרטים ולקבל ממני צלצול ב-48 השעות הקרובות!

← Back

ההודעה שלך נשלחה

אזהרה
אזהרה
אזהרה
אזהרה

אזהרה!

כתב יד משתנה?

עולות כמה שאלות:האם כתב היד משתנה?
האם כתב יד משתנה?
אם כן – באילו מצבים?
ואם כך – מה ניתן להסיק על אישיות הכותב?
או כיצד בכלל הכתב יעיד על אישיות הכותב אם הוא משתנה?

נתחיל מכך שלרוב, כתב אצל אדם אינו משתנה,
אלא בתנאים מסוימים – על ידי גורמים פנימיים או חיצוניים
או שמדובר בתהליך לאורך זמן.
קיימים מקרים שכתבי ידם של אנשים
מסוימים משתנים תכופות יחסית, ואכן יש לכך
סיבה שקשורה באישיותם, כך שהסקת המסקנות
העולות בשל כך מהאבחון מתבטא בהתאם
בממצאים אודות אישיותם האמביוולנטית.
אלה מקרים נדירים יחסית שאין כאן
המקום להרחיב אודותם.
מאידך, נתמקד בסיבות שהוצגו.

 

מתח, חרדה, דאגה או התרגשות

כתב עשוי להשתנות באופן זמני ובמידה מסוימת
אצל כותב שנמצא זמנית במצב נפשי השונה מהרגלו.
למשל אצל אדם שקיבל הודעה משמחת מאוד
או לחילופין מדאיגה יכולים להשתנות מרכיבים
מסוימים בכתב ידו לאותה עת.
הדבר נכון גם במקרה שאדם מנסה "לשלוט" או
"לעצב" את כתב ידו כדי להטעות או להרשים.

אולם בכל המקרים הללו כתב ידו אינו משתנה
באופן מהותי. "שלד" הכתב, כמו גם בסיס אישיותו,
נשארים כפי שהם, ולכן ניתן ללמוד מהם גם במצב שכזה.

אפשר לתאר זאת בסיטואציה בה אדם בשם
משה, שבדרך כלל מצטיין בחביבותו ובתקשורת
בין אישית טובה, מגיב בעצבנות כתוצאה מיום
עבודה לא סימפטי שעבר עליו.
האם אישיותו השתנתה? ברור שלא.
הוא נשאר אותו אדם, רק שסממן התנהגות חיצוני
משתקף באישיותו באופן זמני.

 

סמים, אלכוהול, תרופות

לחלק מהתרופות ישנה השפעה על כתב היד.
כתב ידו של אדם שנטל מהן, שצרך סם
או שתה משקאות משכרים – מושפע מכך
די מיידית.
ברוב מקרים אלו יש להימנע מלאבחן
גרפולוגית את אישיותו, שכן קרוב לוודאי
שהיא לא תשתקף מספיק נאמנה באותו זמן.

התבגרות טבעית עם השנים

ככל שחולפות להן השנים ואנו מתבגרים,
ניכרים שינויים מסוימים באישיותנו.
בהתאמה – גם כתב ידנו נוטה מעט להשתנות.
כתב היד "העדכני" שלנו מעיד על אישיותנו "המעודכנת".
אבל צריך להבין – לא כל האישיות השתנתה.
נעשינו קצת יותר בוגרים, עם יותר חכמת חיים,
עם יתר בשלות, הבנה וכדומה. אולם בסיס אישיותנו
נותר כפי שהיה. אדם לא הופך בדרך כלל מאישיות אחת
לאישיות קיצונית שנייה ברגע שהתבגר בכמה שנים.
כתב ידנו מעיד גם על זה. שמסיבה זו יש לקבל כתב יד נוכחי,
"עדכני" ולא את זה שנכתב לפני כמה וכמה שנים.

 

בשורה התחתונה

שינויים שלעתים מוצאים כותבים בכתב ידם
הנם בעיקר בעיני האדם מהשורה. מבחינה גרפולוגית
הכתב הוא אחיד ועם אישיות מוצקה למרות אי אלו
השינויים שלכאורה נצפים כלפי חוץ.

מלבד מקרים אצל מעט אנשים שכתביהם
משתנים מהותית, לרוב אין שינוי של ממש
אצל רובנו, אלא אם כן אדם נטל חלק מהתרופות
בעלות ההשפעה, צרך סמים או שתה לשוכרה.
ברוב שאר המקרים מדובר בשינויים מסוימים
המתהווים עם הגיל.

 

נ. ב.

פיתחתי למגזר העסקי סטנדרט חדש באבחון ומיון כ"א

החוסך לך משמעותית במשאבים – זמן וכסף!

שמעת עליו?

אם לא – זה הזמן להתקשר אלי לנייד 050-7751152

או למלא את הפרטים ולקבל ממני צלצול ב-48 השעות הקרובות!

← Back

ההודעה שלך נשלחה

אזהרה
אזהרה
אזהרה
אזהרה

אזהרה!

אחת הסיבות לכישלון מועמד שנמצא מתאים

צריך לאייש משרה ופורסמה מודעה,כישלון מועמד שנמצא מתאים

נשלחו קו"ח, נבחרו מועמדים שזומנו לראיון,

והראויים נשלחו לאבחון.

הממצאים הצביעו על המועמד המתאים.

הוא זומן לעבודה, אייש את המשרה, ולאחר תקופה…

התגלה שכשל – התברר כלא מתאים!

מדוע? איך זה קרה?

 

חלק מהאפשרויות

אמנם ישנה אפשרות שהמאבחן טעה.

יש גם אופציה שאיכשהו המועמד הערים על כולם.

אולם בהנחה שהכול התנהל כשורה – מהו

הגורם שהביא לבסוף להבנה שמועמד

שהתאים מכל הבחינות – מקצועית, חברתית,

אינטלקטואלית, ביחסו לממונים, באמינותו וכן הלאה

בכל זאת התברר ככישלון?

 

אחת הסיבות העיקריות

מועמד יכול להיות באמת מקצועי ונהדר מכל הבחינות,

אולם לא בהכרח שיתאים למסגרת הפירמה אליה הגיע!

במילים אחרות – הוא עשוי להתקשות

מלהתאקלם ספציפית לחברה אליה התקבל!

 

לא כל סוגי האבחונים נותנים לכך מענה.

גם אלה שכן – לא תמיד קל לעלות על כך באנליזה.

אבל ישנה בהחלט אפשרות!

 

כיצד מצמצמים את התופעה?

ישנם שני פתרונות טובים, אם כי לא פשוטים להשגה:

האחד –

מאבחן שעובד עם הפירמה לאורך תקופה ארוכה.

בד"כ הוא מכיר כבר היטב את הנפשות הפועלות

ואפשר שיביא בחשבון באבחון פרמטרים

כמו השתלבות ויחסי גומלין של המועמד למול

הגורמים הפעילים במערכת.

אבל פתרון כזה מצריך שנים של עבודה משותפת.

השני –

שלפחות הגורמים בעלי ההשפעה המכרעת במערכת

יעברו, או שעברו, אבחון. כך ניתן לאמוד את הדינאמיקה

הצפויה ביניהם לבין העובד החדש.

אבל גם זה לא תמיד ישים ובהכרח אפשרי או ריאלי.

 

הפתרון הטוב ביותר

הגדרה מסודרת של דרישות התפקיד –

אמנם המאבחן נדרש לדאוג לכך, אולם

לא תמיד זה נעשה, או שלא בהכרח נעשה

כראוי. לכן, חשוב שפרטים אלו ימולאו כנדרש.

בהגדרת הדרישות אין הכוונה לאלו הנחוצות

באופן ישיר לתפקיד, כמו: מדויק, בעל חלוקת קשב,

רפרזנטטיבי וכדומה, אלא לאלו שייחודיות למערכת

עצמה, כגון: עליו לעבוד ב – "open space", נדרש

להעניק שירות ליותר מאשר גורם או מנהל אחד,

אמור לפעול בסביבת עבודה לחוצה או רועשת, נתון

לגורם ממונה עם דרישות מסוג זה או אחר וכדומה.

 

לכן, יש לזכור שמילוי דרישות תפקיד,

וככל שיהיה מפורט ומדויק יותר,

יעניק ממד חשוב ביותר לממצאים,

ויאפשר לצמצם עד למינימום אפשרות

להיכשל באיוש משרה עם מועמד ראוי

מכל הבחינות, אך עם קושי להסתגל

לאווירת ודינאמיקת מקום העבודה הייחודי

אליו הוא מיועד.

 

נ. ב.

פיתחתי למגזר העסקי סטנדרט חדש באבחון ומיון כ"א

החוסך לך משמעותית במשאבים – זמן וכסף!

שמעת עליו?

אם לא – זה הזמן להתקשר אלי לנייד 050-7751152

או למלא את הפרטים ולקבל ממני צלצול ב-48 השעות הקרובות!

← Back

ההודעה שלך נשלחה

אזהרה
אזהרה
אזהרה
אזהרה

אזהרה!

מה אומרת האות "ת" שלך? – כלום!!!

רבים הפונים לגרפולוגים מקצועייםמה אומרת האות ת שלך?

שואלים לפשר אות מסוג אחד או מסוג אחר

שהם מוצאים בכתב ידם, מתוך תקווה שהגרפולוג

יאיר את עיניהם וירעיף מידע על פן באישיותם.

למעשה הם אינם מודעים לעובדה הפשוטה –

אות כזו או אחרת אינה מעידה על דבר באישיות!!!

 

כן, זה אולי מפתיע, ייתכן ומאכזב,

אולם רבים מאותם הפונים לגרפולוג

ניזונים משמועות, ממידע לקוי, וגם מהטועים

הנוהים אחר האינפורמציה השגויה.

 

היכן צמח המידע הלקוי?

למעשה, הכול התחיל אי שם במאה ה-18 למניינם.

אז החל המחקר אודות כתבי יד.

היריעה קצרה מלהכיל כאן את כל המידע

והשתלשלות העניינים, אולם מה שנחקר בזמנו

היו סימנים דומים שהופיעו בכתבי יד שונים

של אנשים בעלי אישיות שונה.

לא עבר זמן רב עד שהחוקרים עצמם הבינו

שהמידע החדש לא מספיק מהימן. ורק באמצע

המאה ה-19 למניינם התבססו ממצאים ראויים

שזיכו את המדע החדש בשם "גרפולוגיה".

המחקרים הקודמים כונו באותה עת "סימנולוגיה".

אולם היות שגם הם עסקו בכתבי יד,

הרי שעם הזמן השתרבבו הדברים,

נוצר בלבול, והסימנולוגיה זוהתה כגרפולוגיה, ולהפך.

לצערנו הדבר מושרש עד היום.

 

מה ההבדל בין סימנולוגיה לגרפולוגיה?

קשה להיכנס כרגע לכל ההיבטים הרבים, המגוונים והמורכבים.

אולם אם ניקח לדוגמא שני אנשים שונים עם כתבי יד שונים

שהמשותף בכתבי ידם הוא איזור עליון גבוה ומנופח,

הרי שלפי הסימנולוגיה אמנם מדובר באנשים עם מאפיינים שונים,

אך שהדמיון באישיותם נוכח הסימן המשותף

מעיד לכאורה ששניהם ניחנו בחשיבה מפותחת ובדמיון ער.

בפועל, אמנם סימן דומה זה עשוי להעיד לעתים

שאכן זה כך אצל אחד מהם, אבל דווקא

אצל השני זה יכול להצביע על חשיבה מקובעת,

או כזו שנוטה לנתק מהמציאות, וכן

על אפשרות לנטייה פרנואידית ועוד.

לכן, כפי שהוזכר, הסימנולוגיה התגלתה כבעייתית.

אך ממנה גם נולדה הפרשנות לפן אישיות מסוים

המשתקף מאות מסוימת הכתובה באופן אחד

ולפן אישיות אחר המשתקף מאותה אות, רק שכתובה באופן אחר.

 

הגיונית – איפה הבעיה?

אפילו שמדובר בשני אנשים שונים עם כתבי יד שונים

שהמשותף בכתב ידם הוא נאמר איזור עליון גבוה ומנופח,

עדיין נותרת השאלה: "האם אין שוני ביניהם אם למשל

הקו אצל אחד מהם עבה יותר מאשר אצל חברו?"

ומה קורה כשלחץ הכתיבה שונה? שתנועת הכתב שונה?

כשהאחד לוחץ בכתיבה בתנועה כלפי מעלה,

בעוד שחברו לוחץ באותו מסלול כלפי מטה?

ועוד לא דובר על המרווחים השונים אצלם –

בין האותיות, בין המילים, בין השורות.

ומה עם השוליים? וכיוון ונטיית השורות?

 

הבה נסיק את המסקנות

כל אות, הכתובה בצורה כזו או אחרת,

לרוב אינה מעידה על שום פן באישיותך.

מדובר בסימנולוגיה, והתוקף שלה לוקה מאוד בחסר.

גם אם שני אנשים שונים כותבים את אותה

צורת אות, עדיין ישנם הבדלים ניכרים באישיותם,

היות שזה תלוי בהבדל בעובי הקו ביניהם, בלחץ הכתיבה,

בסוג הלחץ, בגודל ורוחב האות, במרווחים השונים

ובעוד מרכיבים רבים שלהם מספקת הגרפולוגיה את המענה הראוי.

 

נ. ב.

פיתחתי למגזר העסקי סטנדרט חדש באבחון ומיון כ"א

החוסך לך משמעותית במשאבים – זמן וכסף!

שמעת עליו?

אם לא – זה הזמן להתקשר אלי לנייד 050-7751152

או למלא את הפרטים ולקבל ממני צלצול ב-48 השעות הקרובות!

← Back

ההודעה שלך נשלחה

אזהרה
אזהרה
אזהרה
אזהרה

אזהרה!

מגייסים עובדים? האם חל אצלכם חוק פארטו?

כידוע, לפי חוק פארטו, בתופעות רבות 80%חוק פארטו אצל מגייסי עובדים

מהפעילות מקורם ב-20% מהגורמים הפעילים.

כך למשל 80% מההכנסה בעסק מקורה

מ-20% מהלקוחות, שעבורם הקצה

העסק רק כ-20% מהזמן, בעוד שיתר

80% מהלקוחות, שלהם הקדישו כ-80%

מהזמן, הניבו לעסק רק 20% מההכנסה.

בדוגמא אחרת ניתן לומר לפי חוק זה

שכ-80% מהזמן שמוקצה לשירות הלקוח

נצרך על-ידי כ-20% מהלקוחות, ולהפך.

 

מה וכיצד מיישמים העסקים שהפנימו את החוק?

שלושה דברים:

ראשית – הם "פיטרו" את 80%

מהלקוחות שהניבו להם 20% הכנסה.

נכון, על פניו העסק "ספג" לכאורה הפסד

של כ-20% מההכנסות. אבל…

כך הוא חסך לעצמו 80% מהזמן.

שנית – בנוסף, העסק ביצע התייעלות

גם ב-80% מהמוצרים והשירותים

שסיפק לאותם 20% מהלקוחות

שיצרו את 80% מההכנסה, ופינה

לעצמו זמן נוסף ויתר אפקטיביות.

איתם הוא עשה את המהפך הגדול…

שזה אומר שכאן הגיע המעשה השלישי

הזמן שהתפנה מוקד ליצירת הכנסה נוספת

מאותם 20% לקוחות שיוצרים לעסק

את הכנסתו העיקרית, ובאמצעותם

הזניק לעצמו בצורה משמעותית

את ההכנסה, הרבה מעבר לכ-20% שהפסיד.

 

 

איך החוק נמצא גם בתהליך גיוס עובדים?

גם אצל מנהלי משאבי אנוש, אנשי כ"א,

ובכלל הגורמים המגייסים עובדים חדשים למערכת,

נמצא חוק פארטו.

האינדיקציות מצביעות שכ-80% מהזמן

המוקדש למיון, אבחון וגיוס עובדים

מניב למעשה רק כ-20% מועמדים

מתאימים שמאיישים משרה.

 

הנתון הסטטיסטי הנוסף מצביע על

יחס דומה בין מספר המועמדים שנשלחים לאבחון

לבין אלו שנמצאים מתאימים.

אמנם ישנן מגמות מעט שונות

בין חברה אחת לאחרת, אבל

בשורה התחתונה בין 6-8 מתוך 10

מועמדים שאובחנו מסווגים כלא מתאימים.

השוני בין החברות בד"כ נובע בין היתר

מסוג הפירמה ותחום עיסוקה,

וכמובן מהתפקיד המוצע.

 

חוסר התאמה אצל מועמד שאובחן

יכול להשתקף מקשיי הסתגלות

אפשריים לחברה המדוברת, אי התאמה

על רקע יחסי אנוש לוקים, קושי במכוונות

המועמד לנהלים והנחיות, כולל כלפי

הדרג הממונה, בעיות תפקודיות,

נטיות לחוסר אמינות או מהימנות ועוד,

ולאו דווקא רק משום אי התאמה מקצועית גרידא.

 

 

המסקנות שמעציבות אותנו, והפתרון…

חוק פארטו נכון לגבי כולנו, כמעט בכל תחום,

כן – גם כשמדובר בתהליך גיוס המועמדים.

עליך רק לשים לב למה שקורה אצלך

ולהבחין שהחוק לא פוסח גם עליך,

וגורם לך לבזבוז אנרגיה, זמן ועלויות.

תכל'ס, מהנתונים עולה למעשה

שכ-80% מהזמן וההוצאות

שמועברים לכל תהליך הגיוס…

הולכים לריק ומבוזבזים לחינם.

אז מה לעשות?

עליך לבדוק את עצמך, לבחון היכן

בתוך תהליך הגיוס אצלך ננקטות

20% מהפעולות שמניבות את

אותם 80% מהתוצאות הרצויות.

על כל השאר עליך לוותר.

מתקשה למצוא ויש לך צורך בעזרה?

זה הזמן להתקשר לנייד 050-7751152

או למלא את הפרטים ולקבל צלצול ב-48 השעות הקרובות!

← Back

ההודעה שלך נשלחה

אזהרה
אזהרה
אזהרה
אזהרה

אזהרה!

מנהלי משאבי אנוש? – מה לא מרפה מכם?

עליכם, מנהלי משאבי אנוש, מוטלת אחריות כבדה.מנהלי משאבי אנוש - מה לא מרפה מכם

חלקה משתקפת בתהליך מיון, אבחון וגיוס

מועמדים חדשים לעבודה.

אלא שאפילו רק בתחום זה אתם נחשפים

ללא מעט אתגרים, קשיים ואילוצים.

נכון, תמיד ישנה אפשרות לשיפור וייעול,

אבל גם לא בהכרח שנחשפים לכל האופציות,

כאלה שיכולות להקל משמעותית על כל התהליך.

וגם כשמתוודעים אליהן – לעתים לא יודעים כיצד

לעשות בהם שימוש נכון.

 

האתגרים הבולטים, אך הסמויים בחלקם

הקשיים והאילוצים היותר משמעותיים

שעל כתפיכם, אלה שמהווים לפעמים

סבל של ממש בחיי העבודה היומיומיים,

מתחלקים לכמה נושאים, ביניהם כאלה

שלא תמיד מתוודעים או שמים לב אליהם:

 

לחץ של זמן

הרי מלכתחילה נדרשת סבלנות מצדכם

לכל התהליך מרגע פרסום הבקשה לפניות

מועמדים, משלוח וקריאת קו"ח, הזמן עד

שנערך הראיון האישי ומשכו.

אבל זו רק ההתחלה, אם ברצונכם

לאבחן את המועמד הפוטנציאלי.

לעתים המועד שנקבע לו לכך ארוך יחסית,

ונדרשת שהות נוספת, שאינה תמיד קצרה,

עד לקבלת הממצאים. ועכשיו –

עוד עליכם להקדיש שעות לקריאתם,

להסיק את המסקנות העולות מהם,

ולגבש החלטה לגבי כל מועמד.

 

הממצאים הבעייתיים

כשקיבלתם את הממצאים, לעתים…

תמונת מאפייניו של המועמד, כפי

שמשתקפת מחוו"ד, לא לגמרי ברורה לכם.

וגם אם כן – יש מקרים שהנתונים

מוצגים באופן שמקשה עליכם

לקבל החלטה חדה שאתם שלמים איתה.

ואם לא די בכך, אז עוד ישנם מצבים לדאבונכם,

לפיהם נחשפתם פעמים רבות מידי

לטעמכם, לפערים בין כישוריו ויכולותיו

של המועמד, כפי שהוצגו בממצאים,

לבין המציאות בפועל –

לאחר שקיבלתם אותו לעבודה…

 

עלויות

ישנם סוגי אבחונים שעלותם יקרה,

אפילו יקרה מאוד. לעתים הם מונעים

מבעדכם לאבחן חלק נוסף מהמועדים,

או אפילו לוותר על סוגי אבחון נוספים

שהייתם שמחים לעשות גם בהם

שימוש במקביל, אך נבצר מכם

בשל אילוצי תקציב.

אבל זה רחוק מלהסתכם בכך.

העלויות הנוספות, הסמויות לכאורה,

כרוכות גם בהכשרת המועמד.

לעתים גם עובד מן המניין, שגם

הוא כמובן מקבל משכורת, נדרש

להכשיר את העובד החדש.

וכל זה טוב ויפה כאשר העובד החדש

נקלט בסופו של דבר בהצלחה. ומה

אם לא? חישבתם פעם את העלויות

הנגזרות מכך? מעבר לעלויות האבחון

שהלכו לאיבוד, הכסף שהוקצה

להכשרתו, למשכורותיו, לשכר ששולם

לעובד שנדרש להנחותו בתחילת דרכו?

מה עם אובדן ההכנסה שהוא והעובד

שהכשירו היו אמורים להניב וזה לא קרה?

והזמן שהלך לאיבוד – שגם הוא שווה כסף?

 

ועוד לא דיברתם על הליך הגיוס,

שאתם מוצאים אותו לעתים

מסורבל או מורכב; ושאפשר להוסיף

לו גם מצבים לפיהם מבלי משים

לעתים נוצרת התנהלות לוקה בחסר

כשעושים שימוש בכמה סוגי אבחון

אליהם נשלח המועמד.

 

ניסית הכול, אך אולי נכונה לך הפתעה…

רבים ממנהלי משאבי אנוש

והגורמים שעוסקים בגיוס עובדים

אינם יודעים אודות שיטת עבודה אחרת,

חדשנית, שמהווה שינוי תפיסה.

כזו שמעניקה מענה לכלל האתגרים

האמורים. גם אם אולי שמעו או מכירים אותה, הם

לא מודעים לאופן השימוש הנכון בה.

 

כדי להכיר את כל הנתונים על השיטה

שפותחה במיוחד למנהלי משאבי אנוש

והגורמים המגייסים כ"א במגזר העסקי

והחוסכת לך משמעותית במשאבים – זמן וכסף!

זה הזמן להתקשר לנייד 050-7751152

או למלא את הפרטים ולקבל צלצול ב-48 השעות הקרובות!

← Back

ההודעה שלך נשלחה

אזהרה
אזהרה
אזהרה
אזהרה

אזהרה!

קריירה חדשה – ניסית כבר הכול…

הבנת שיש לך צורך בשינוי מקצועי.קריירה חדשה

החלטת לפעול לבניית קריירה חדשה.

התלבטת, אבל גיבשת עמדה.

הכרעת מהו המקצוע או העיסוק החדש בשבילך.

 

למקם עצמי במגזר השכירים או העצמאיים?

לא משנה איזה מהי בחירתך עדיין

מציקות בך השאלות:

"להשתייך לעולם השכירים או העצמאיים"?

"המקצוע או העיסוק החדש מתאים לי"?

"באפשרותי בכלל לפעול עצמאית"?

"מהם כישוריי ויכולותיי"?

"מהן נקודות החוזק והחולשה שלי ביחס לבחירה החדשה שלי?"

"מה ואיך עלי לשפר כדי להצליח"?

"ואם טעיתי בבחירה – סתם לבסוף בזבזתי כסף, זמן ואנרגיה לשווא"?

 

להסיר את הטרדות

כבר ידוע שעומדים לרשותך מגוון אבחונים,

שנועדו במיוחד לתת מענה ולהסיר טרדותיך.

הם מסייעים עבורך בראיית התמונה הכוללת,

ובגיבוש ההחלטה השקולה, הנבונה והנכונה!

אך ההתלבטות קיימת לעתים גם

בבחירת סוג האבחון.

 

לאיזה אבחון כדאי לגשת?

ייתכן שחלק מהספקות אצלך

הן לגבי סוג ואופי האבחון המתאים ביותר עבורך.

איזה יישקף נאמנה את מצבך?

למי מהגופים והמאבחנים כדאי לפנות?

מדובר בהליך מורכב, מסורבל?

דורש הרבה זמן – לביצועו או להמתנה לתוצאות?

ואולי הוא מאוד יקר?

 

קצת סדר בבקשה

מניסיון של למעלה מ-22 שנים

כמאבחן בכלל, וכגרפולוג בפרט

נחשפתי לנתון מדהים שמצביע

על למעלה מ-5300 (!) סוגי אבחונים בשוק.

על רובם כדאי לוותר. הם אינם שווים

את הזמן והכסף שמקדישים להם.

רצוי להתמקד בבולטים והטובים:

האבחונים הפסיכולוגיים, הגרפולוגיים, הפסיכוטכניים,

הפסיכו-גרפיים, הדידקטיים למיניהם,

חלק מאבחוני היושר והאמינות,

כמו גם חלק מהאבחונים שמבוססי ציורים.

 

שיקול הדעת בבחירת סוג האבחון

המרכיבים שעליך לשקול

בבחירת סוג ואופי האבחון

בשבילך אמורים להיות ביחס ישיר

לצרכים לשמם פנית אליו.

להתאמתך לתחום עיסוק או מקצוע

חדש עליך לקבל תמונת מצב מלאה

אותה יספקו לך מהרשימה שהוצגה

רק האבחונים הפסיכולוגיים והגרפולוגיים.

ההליך הגרפולוגי יותר זמין, נוח ומהיר

מול זה הפסיכולוגי. כך גם כשמדובר במהירות

התגובה וקבלת התוצאות.

גם העלויות לגביו נמוכות יותר.

עם זאת, כדי לקבל ממצאים רציניים ומקצועיים

עליך לברור למי לפנות. לא כל מי שעוסק

באבחון פסיכולוגי או גרפולוגי מספיק

מוכשר לכך. גם לא בהכרח

כשמדובר במכונים המוכרים.

תמיד רצוי להתייעץ עם מכרים,

עם מי שעשה שימוש והיה שבע רצון

מאחד מהגורמים, לבקש המלצות,

לבדוק כמה זמן הם עוסקים בתחום,

עם מי הם עובדים ואיזו תקופה.

 

הבנת שיש צורך בשינוי.

גיבשת עמדה לגביו.

נשאר לך לאבחן את עצמך

כדי לקבל תמונת מצב מלאה

כיצד להגשים חלומך ולפרוץ קדימה –

עם קריירה חדשה.

 

נ.ב. יש לך התלבטות אם תחום העיסוק החדש

שחשבת עליו או הקריירה השנייה מתאימים לך?

עכשיו זה הזמן שלך להשאיר פרטים ולקבל תשובות!

← Back

ההודעה שלך נשלחה

אזהרה
אזהרה
אזהרה
אזהרה

אזהרה!

"זקנים לעבודה" או צעירים לקריירה שנייה?

לעתים קרובות ובגיל צעיר יחסיתקריירה שנייה

אנו מוצאים קושי למצוא מקום עבודה.

עד לא מזמן הרגשנו "בטוחים"

במשרה כשכירים – היו זקוקים לנו,

חיבבו אותנו, והרווחנו למחייתנו

(גם אם לא תמיד היינו שבעי רצון מהשכר והתנאים).

 

והרגשת הביטחון פגה מהר

ראיון עבודה רודף את משנהו,

וההתלהבות מהמוצע לנו

אינה בשמיים…

וכשהשוק דורש ברובו חבר'ה צעירים,

הרושם המתקבל אצלנו שגם המוטיבציה

אצל המעסיקים שדווקא אנו

נאייש את המשרה – לא מעורר

אצלנו הרבה ציפיות.

 

הצורך בשינוי!

לאט, אך בנחישות ועקביות

לתודעתנו חודרת ההכרה

שאנו נדרשים לשינוי!

אולי רק שינוי מקצועי,

אולי אפילו גם תודעתי!

אולי לבחור מקצוע אחר, קריירה שנייה,

שהולמים את מעמדנו כיום

מבחינת צורך וגיל

ושנשמש בו שוב כשכירים,

או שמתבשלת בנו ההבנה

שעלינו לקחת את עצמנו בידיים…

ולהפוך לעצמאיים –

בתחום המקצועי שלנו,

או שלחילופין במקצוע או עיסוק חדש.

 

ואז עולות השאלות וההסתייגויות לגבי הקריירה השנייה

האם אנו מתאימים ומסוגלים להיות עצמאיים?

אולי נפנה לתחום עיסוק חדש כשכירים או עצמאיים שאינו בשבילנו?

ייתכן שנבזבז זמן, אנרגיה ומרץ ולבסוף נבין שטעינו?

אפשר שניחשף לאמת הכואבת שלבסוף שרפנו כסף לחינם?

 

אז מה לעשות?!

ראשית – להוריד לחץ. יש בהחלט פתרונות!

כשאדם חלילה חש לא טוב גופנית הוא פונה לרופא.

מי שזקוק לתמיכה ועידוד רגשיים פונה לפסיכולוג.

באופן דומה, כשיש "חולי" כלכלי או מקצועי

האם לא נכון לפנות לאיש המקצוע המתאים?

לא פעם מחוסרי עבודה מצאו ייעוץ כלכלי מקצועי

שהוביל אותם לדרך נפלאה ומפתיעה,

גם כשהאמינו שאולי אין מה לעשות

עם מעט הכסף שהיה להם בצד.

לעתים הם נוכחו לדעת שהיה בכוחם

למשל לנהל עצמאית השקעותיהם

וליצור לעצמם הכנסה בהחלט מכובדת!

 

ומה לגבי הצד המקצועי?

מעבר לקורסים והכשרות עומדים לרשותך

לא מעט אנשי מקצוע פנטסטיים ויעילים,

בדמות מאמנים אישיים,

גורמים שתורמים לפיתוח העצמי שלך,

מלווים עסקיים, אנשי שיווק מקצועיים ועוד.

עליך לקבל החלטה על עתידך, ולקפוץ למים!

רק בעשייה והתנסות ניתן להצליח!

 

עדיין קיימת אצלך התלבטות?

אפשר לאבחון את כישוריך ויכולותיך.

לרשותך מגוון רחב של מאבחנים בשיטות שונות,

כולל לצרכים ייחודיים.

למה להמשיך לחכות שהדברים יקרו מעצמם?

ניסית שוב ללא הצלחה למצוא עבודה?

אין טעם לחזור על התהליך ולצפות לתוצאות אחרות.

הדברים לא ישתנו מעצמם.

 

אולי הגיע זמנך להפסיק לייחל

שמישהו בהכרח יעשה לך "טובה" ויקבל אותך לעבודה.

ייתכן וזו העת לפעול בעצמך

ליצירת הקריירה השנייה שלך – עבור עצמך?

 

נ.ב. יש לך התלבטות אם תחום העיסוק החדש

שחשבת עליו או הקריירה השנייה מתאימים לך?

עכשיו זה הזמן שלך להשאיר פרטים ולקבל תשובות!

← Back

ההודעה שלך נשלחה

אזהרה
אזהרה
אזהרה
אזהרה

אזהרה!

 

כיצד להימנע מכישלון באבחון בגלל שפת האם?

הטעות הקריטית שאנשי כוח אדם עושיםלאבחן כתב יד רק בשפת האם

בשליחת מועמד לאבחון נעוצה

בשליחת כתב ידו שאינו בשפת האם שלו.

אם בגלל אי שימת לב או כתוצאה מאי ידיעה

לחשיבות העניין.

 

גרפולוג שאינו מספיק מיומן עשוי לעתים

שלא לזהות שישנה בעיה כלשהי עם הכתב

שהגיע אליו לאבחון, ואשר נובעת מכך

שהכתב לא נכתב בשפת האם.

כך שבמידה והמאבחן מסתמך על כתב זה

באנליזה שהוא מבצע – עשויה להתעורר תקלה רצינית.

 

מה בעצם הבעיה?

במידה והמועמד התחיל ללמוד לכתוב

בשפה שונה מעברית, הרי שהיא זו

שנתפסת לצורך האבחון הגרפולוגי כשפת האם שלו.

ומדוע? היות שבה הוא רכש את המיומנות וטכניקת הכתיבה.

רק על פיה ניתן לבצע אבחון תקין.

לכן יש להקפיד שישלח כתב יד בשפה זו.

ואגב, גם אם המועמד כבר רכש מיומנות בכתיבה בעברית.

אלא שבמקרה כזה רצוי שישלח בשתי השפות.

הגרפולוג המיומן יידע כבר כיצד לטפל בנושא.

 

אבל אולי הגרפולוג לא מכיר את שפת אם המאובחן?

אין שום מניעה שגרפולוג יאבחן

כל כתב בכל שפה שזרה לו,

גם אם אינו מבין ומדבר בה כלל.

הוא אינו אמור להבין לצורך האבחון את מה שכתב המועמד.

עליו להתמקד באופן הכתיבה, ולבצע אנליזה

לפי כללי האבחון הגרפולוגיים, שחלים על כל שפה בינלאומית,

למעט חלק קטן מהן (כמו סינית או יפנית לדוגמא, ששם הכללים בחלקם שונים).

 

כך שיש לזכור

חובה שמועמד ישלח כתב יד לאבחון

רק בשפת האם אותה למד בתחילת שנותיו.

לא משנה כמה זמן הוא כבר כותב בעברית

עדיין קיימת נחיצות חד משמעית לכתב בשפת האם.

אלא שבמקרה כזה – רצוי שיצרף

את שני כתבי היד – בשפת האם ובעברית.

 

נ. ב.

פיתחתי למגזר העסקי סטנדרט חדש באבחון ומיון כ"א

החוסך לך משמעותית במשאבים – זמן וכסף!

שמעת עליו?

אם לא – זה הזמן להתקשר אלי לנייד 050-7751152

או למלא את הפרטים ולקבל ממני צלצול ב-48 השעות הקרובות!

← Back

ההודעה שלך נשלחה

אזהרה
אזהרה
אזהרה
אזהרה

אזהרה!

 

הכרחי לכתוב קורות חיים בשני כתבי יד לאבחון?

האם הדרישה ממנהלי משאבי אנושהכרחי לכתוב קורות חיים בשני כתבי יד?ן

לדאוג שהמועמד שנשלח לאבחון

יצרף שני כתבי יד היא מוגזמת? הכרחית? מומלצת?

האם חובה לשלוח דווקא קורות חיים?

 

קורות חיים – נחוץ?

נתחיל בקורות החיים.

למעשה, אין צורך שהמועמד בהכרח

יכתוב כתב יד לצורך האבחון

בו הוא מפרט את קורות חייו.

 

לגרפולוג אין שימוש במידע המוצג

בקורות החיים, וממילא גם לא צריך לקרוא אותם,

היות שהוא אינו מתמקד בתוכן הכתוב

אלא באופן בו נכתב כתב היד.

כלומר – בטכניקת הכתיבה.

 

לכן מתאפשר לגרפולוג לאבחן

כתב יד כמעט בכל שפה זרה

למרות שאינו מבין אותה

ולא מודע למה שכתוב בדף.

 

מסיבה זו גם אין מניעה שהמועמד

יכתוב לצורך האבחון ככל העולה על רוחו.

הוא יכול לשתף בכתב את שעבר עליו

במסגרת טיול שעשה

או אפילו לצרף סתם סיפור דמיוני.

 

דף אחד או צריך שניים?

לפי מה שקורה במציאות היומיומית

לרוב מסתפקים במשלוח כתב יד אחד של המועמד.

אכן זה גם בדרך כלל מספיק.

אך לא תמיד…

 

צריך להבין, שאמנם נכון שכתבי היד של

אדם מסוים דומים האחד לשני.

במקרים רבים, גם אדם מן השורה,

שאינו גרפולוג, יכול להבחין בכתב יד של אדם

שמוכר לו ולזהותו.

 

ובכל זאת, רצוי תמיד שהמועמד יצרף שני כתבים.

ומדוע?

לעתים מופיעים אלמנטים מסוימים דווקא בכתב השני

שהמועמד כתב לצורך האבחון,

שהם מובדלים מזה שהתחיל לכתוב ראשון.

הגרפולוג המקצועי לומד מכך רבות על המועמד

דבר שמקנה ערך רב לממצאים

שמקבלים מנהלי כוח האדם.

 

אפשר דוגמא?

בבקשה.

הכותב מאוד מנסה להקפיד לכתוב "יפה" בתחילת הדף

דבר שלמעשה לא תורם לו מלכתחילה…,

ורק לאחר כמה שורות מגיע הכתב "האמיתי" שלו.

זו למעשה אחת מהסיבות שבגללן

צריך להתעקש שהמועמד ימלא את כל הדף.

אולם גם ישנם מקרים, הגם שהם נדירים,

שהמועמד "משחרר את האמת"

דווקא בדף השני שכתב…

ולא ניתן לצפות זאת מראש, כמובן.

 

כך שלמרות שלרוב ניתן להסתפק

במשלוח כתב יד אחד לאבחון,

עדיין מאוד רצוי לצרף שניים.

וכאמור – בכל נושא, לאו דווקא קורות חיים.

 

נ. ב.

פיתחתי למגזר העסקי סטנדרט חדש באבחון ומיון כ"א

החוסך לך משמעותית במשאבים – זמן וכסף!

שמעת עליו?

אם לא – זה הזמן להתקשר אלי לנייד 050-7751152

או למלא את הפרטים ולקבל ממני צלצול ב-48 השעות הקרובות!

← Back

ההודעה שלך נשלחה

אזהרה
אזהרה
אזהרה
אזהרה

אזהרה!