אבחון בריאות בכתב יד – הייתכן?

האם נכונה הטענה שדרך כתב יד ניתן לאבחןאבחון בריאות בכתב היד

שהכותב סובל מבעיה רפואית פיזיולוגית כלשהי?

 

אמונות רווחות

ישנם לא מעט שמצדדים בהנחת יסוד זו, לפיה ניתן

להסיק מכתב ידו של אדם החולה במחלה פיזית כלשהי

אודות מחלתו, היות שהיא משתקפת במרכיבים כאלו ואחרים

הבאים לידי ביטוי בכתבו.

האם זה נכון? תלוי את מי שואלים…

 

למה יש שמצדדים?

בעבר, היו כמה פרסומים באמצעי התקשורת שהעידו על כך.

באותם מקרים, כך התפרסם, הגיעו אל מי מהגרפולוגים

אנשים מהשורה לאבחון לצורך מסוים, אלא שלצד ממצאי האבחון שקיבלו

הם גם התבשרו באותו מעמד על כך שניראה לפי כתב ידם שהם סובלים,

או שישנה אפשרות שהם סובלים, מבעיה רפואית, ושמומלץ להם לפנות

בהקדם לרופא המתאים לבירור העניין.

המדהים הוא שבאותם מקרים התגלו אצל אותם אנשים התופעות

הרפואיות עליהם הצביעו בפניהם הגרפולוגים מאבחון כתב ידם.

 

סיפור האישה שבהריון

אמנם במקרה זה לא דובר על בעיה רפואית, אך הסיפור מעניין לכשעצמו.

באחד המקרים הגיעה לאחת מהגרפולוגיות אישה,

לאבחון לצורך הכוונה מקצועית. במהלך שיחת ההכוונה

פנתה לפתע הגרפולוגית אל הגברת ושאלה אותה אם

היא מודעת לכך שהיא בהריון. לאישה, שהייתה למעשה

ממש בתחילת תחילתו של הריונה, לא היה על כך מושג,

מה גם שעדיין לא היו לה סממנים חיצוניים שיעידו זאת.

תגובתה הנמרצת שהיא אינה בהיריון לוותה בחיוך קל

ובטענה שזה לא יכול להיות.

התעקשותה של הגרפולוגית עוררה סקרנותה של האישה,

שלמרותה חוסר האמון פנתה לבדיקה, ושאכן תוצאותיה העידו על הריונה.

הסיפור זכה להד רב, וכשחזרו לגרפולוגית בשאלה כיצד ידעה על כך,

היא ציינה את הסימנים בכתב יד של אותה אישה שהסגירו את הריונה.

 

אז אפשר או אי אפשר?

בפועל, להבדיל ממחקרים שבוצעו בנושא גרפולוגיה

וההוכחות שנמצאו בדבר תקיפותה באשר למאפייני הכותב,

כמו גם באשר למצבו הנפשי, אין שום הוכחה מחקרית

שמאשרת את האפשרות להסיק לגבי בעיות או מחלות פיזיות

אצל כותב מלבד חולשה, בין אם זמנית או כרונית.

אם ישנם למי מהגרפולוגים יכולות וחושים יתרים מממוצע האדם,

באמצעותם באפשרותם להעלות מכתב היד ממצאים נוספים,

מעבר לאלו שנלמדים במסגרת ההכשרה הגרפולוגית המקצועית –

זה כבר לדיון אחר בפני עצמו.

 

אז איך להתייחס לממצאים כאלה?

מלכתחילה, לא מומלץ לאדם לפנות לגרפולוג כדי לבחון

באמצעות כתב ידו קיומן האפשרי של בעיות או מחלות פיזיות.

גם אם אדם קיבל חלילה בדרך מקרה בשורה כזו

על סמך אבחון כתב ידו, לא ראוי שייכנס לפאניקה.

ובכל מקרה, בדיקות שבשגרה, תמיד הרופאים ממליצים לעבור…

 

רוצה עוד מידע על אבחון גרפולוגי

או על הסטנדרט חדש באבחון ומיון כ"א שפיתחתי למגזר העסקי?

 

זה הזמן להתקשר אלי לנייד 050-7751152

או למלא את הפרטים ולקבל ממני צלצול ב-48 השעות הקרובות!

← Back

ההודעה שלך נשלחה

אזהרה
אזהרה
אזהרה
אזהרה

אזהרה!

אבחון חתימה ומשמעותה

חתימתו של אדם תמיד עוררה עניין רב.

 

גורמים מתחום המשפט עושים בה, כמו גם בכתב היד, שימושהחתימה ומשמעותה

נרחב כדי להוכיח אפשרויות של זיוף או אמיתות מסמכים משפטיים.

במקרים אלה לא מדובר בניסיון ללמוד על אישיותו של החותם או הכותב

אלא על טכניקת הכתיבה או השרבוט באמצעותם בוצעה החתימה או כתב היד.

הטכניקה עצמה משקפת את הניסיון לזייף חתימה או כתב, אולי שנעשה

ניסיון אפשרי לביצוע "העתקה" שלהם על ידי גורם זר, או שמדובר בחתימה וכתב אותנטיים.

 

אבל על אחת כמה וכמה החתימה מעוררת עניין רב

בניסיון לאמוד את האישיות העומדת מאחורי החותם.

 

ניתן לאבחן אישיות לפי חתימה?

כן – ואף כמעט על פי אותם קריטריונים איתם מאבחנים את כתב היד –

אולם לא בכל מקרה ראוי לעשות זאת!

 

צריך להבין – לא משנה היכן, באיזו עיר, כיתה או עם איזה מורה,

בסופו של דבר כולנו למדנו לכתוב את אותן אותיות וצורתן,

באותו אופן ועל פי אותה שיטה.

עם השנים, כל אחד מאיתנו עיצב לעצמו את כתב ידו הייחודי לו

בהתאם לאישיותו, אם כי על בסיס מה שלמד בעבר.

 

זאת בניגוד לחתימה – אותה אף אחד לא לימד אותנו.

אף פעם לא הדריכו אותנו כיצד עלינו לחתום.

כל אחד מאיתנו עיצב למעשה לעצמו חתימה אישית משלו

בהתאם לרצונו ולמאוויו הפנימיים, לעתים אף בכפוף לרוח היצירתיות שבו.

 

ההבדל בין כתב היד הנלמד לבין החתימה, שהיא פרי יצירתנו

ומבסיס רצוננו החופשי – הוא מהותי!

מבחינה פסיכולוגית, כתב ידנו משקף אותנו, את ה"אני" שלנו,

את אישיותנו כפי שהיא – 365 יום בשנה.

החתימה לעומת זאת, בגלל החופשיות שניתנה לנו בבחירתה,

משקפת למעשה מההיבט הפסיכולוגי את ה"אני האידיאלי" שלנו,

את שאיפתנו, את שהיינו רוצים להיות, או כיצד היינו מעוניינים להיתפס בעיני אחרים.

 

המרחק לא בהכרח רב, אבל לא תמיד!

לעתים אין פער גדול בין המרכיבים של כתב ידו של הכותב

לבין אילו המופיעים בחתימתו. לא נתעכב כרגע על המשמעויות

הפסיכולוגיות הנגזרות מכך, אך נוכל לציין שניתן ללמוד מכך שגם

לא ניכר פער משמעותי בין "האני" ו"האני האידיאלי" שלו.

במקרה זה לא תהיה כל כך בעיה באם נאבחן רק את חתימתו של הכותב.

הממצאים שיעלו מאבחון חתימתו יהיו די דומים לאלו שיוסקו מכתב ידו.

 

אולם זה רק לפעמים, שכן לרוב כן ישנם פערים ניכרים

בין מרכיבי כתב היד אצל הכותב בהשוואה לאילו המשתקפים בחתימתו.

מה שמלמד על הבדל משמעותי בין "האני" ל"אני האידיאלי" שלו.

אם נאבחן את חתימתו בלבד – זו עלולה להיות טעות חמורה,

שכן נגיע למסקנות שלא באשר לאישיותו של הכותב בפועל, אלא…

למרכיבי האישיות שהוא היה רוצה להיות בעליהן….

 

המסקנה החד-משמעית המתבקשת

הטוב ביותר הוא כשאדם יצרף לאבחון כתב ידו גם את חתימתו,

שאז מתקבלת תמונת מצב הרבה יותר רחבה, כוללת ומעמיקה.

מאידך, הגם שתמיד רצוי שתצורף חתימה, עדיין אין בעיה לאבחן רק את כתב ידו,

שכן בכל זאת ניתן ללמוד ממנו על אישיותו, כפי שהיא משתקפת ביום יום.

 

לעומת זאת, להסתמך על אבחון חתימת האדם בלבד, ללא צירוף כתב ידו,

עשוי להיות מסוכן ולהוליך שולל. אמנם יהיו מקרים בהם הממצאים יהיו

תואמים, אולם עשויים לרבות המקרים בהם הממצאים ישקפו רצונות וכמיהות

האדם המשתקפים בחתימתו – ולא את אישיותו בפועל, כפי שמתבטאת ביום יום.

 

נ. ב.

פיתחתי למגזר העסקי סטנדרט חדש באבחון ומיון כ"א

החוסך לך משמעותית במשאבים – זמן וכסף!

שמעת עליו?

אם לא – זה הזמן להתקשר אלי לנייד 050-7751152

או למלא את הפרטים ולקבל ממני צלצול ב-48 השעות הקרובות!

← Back

ההודעה שלך נשלחה

אזהרה
אזהרה
אזהרה
אזהרה

אזהרה!

הטעות הגדולה בבחירת העובד המתאים

כיצד קורה שעובד שנמצא מתאים מתברר לבסוף ככישלון חרוץ?העובד המתאים שנכשל

 

למה לאחר שנברנו בקו"ח, ביצענו ראיונות אישיים, שלחנו מועמדים

שנמצאו פוטנציאליים לאבחון, וקיבלנו גם תוצאות מעודדות

לגבי אחד מהם שאף נמצא מתאים –

מסתבר לאחר זמן שאייש את המשרה… שהוא כישלון?

איך זה שלמרות שנמצא מתאים לתפקיד, תוך זמן קצר

חוסר התאמתו למשרה מהדהדת בעוצמה?!

 

מה קרה? מה הסיבה לכך?

אחת מהטעויות הקריטיות הרווחות בחיפוש אחר העובד המתאים

נעוצה במיקוד התאמתו למשרה, בעוד שבדרך כלל לא שמים לב

למרכיב חשוב לא פחות – ולעתים אף יותר –

שלמעשה גם נדרשת התאמתו למסגרת, לחברה, לפירמה!

 

כך יוצא, שאדם בעל כישורים ויכולות שיש בהם כדי

לתת מענה, ואפילו גבוה, למשרה מסוימת, מוצא את עצמו

נכשל בתפקיד בגלל קשיי הסתגלות למערכת.

 

דוגמאות?

נבחן למשל מנהלת חשבונות. מעבר להתאמתה למשרה גרידא,

אם היא גם אמורה במסגרת תפקידה בארגון אליו מצטרפת

לתת מענה ליותר ממנהל או רו"ח אחד,

או שעליה לעבוד כמה ימים לחילופין אצל כמה לקוחות –

הרי שנדרש ממנה ביתר שאת (ומצריך שימת דגש)

רמת, כישורי ויכולות שירות גבוהות, וזאת הרבה

מעבר לכישורי תפקיד הנהלת החשבונות עצמם.

 

דוגמאות נוספות –

מועמד ראוי עשוי "להיבלע" או דווקא "לפרוח" בארגון גדול.

אחר נמצא במיטבו כאשר מתאפשר לו לתפקד לבד. לעומתו נוכל למצוא את זה

שיכולותיו "מתאיידות" למול עמיתים "מרפקנים" ותחרותיים,

בעוד שחברו בשיא כושרו בעיקר כשהוא נתון לתחרות.

 

ומה קורה בארגון שעובד ב – "OPEN SPACE"? כאשר המועמד הוא בעצם

חביב, נחמד וחברותי, אולם מעורר נגדו אנטגוניזם לא מוסבר בגלל

שללא משים פשוט חודר "לטריטוריה" של חבריו לצוות?

 

ואלו רק חלק מזערי מהאפשרויות.

 

המסקנה המתבקשת

יש לתת את הדעת לא רק על מידת התאמתו של המועמד לתפקיד,

אלא לא פחות, ולעתים אף יותר ובאופן מיוחד, לגבי רמת

התאמתו לארגון, לדינאמיקה שבו, לאווירת העבודה והצוות

וליכולתו של העובד להסתגל ולהתאקלם בפירמה.

רק כך ניתן למזער למינימום את האפשרות שמועמד

שנמצא מתאים לך למשרה, יתפקד גם כנדרש לאורך זמן.

האבחון צריך לכלול גם את מידת התאמתו למסגרת עצמה אצלך.

 

כדי להסביר לך כיצד לעשות זאת נכון 

אני ממתין לך עכשיו בנייד 050-7751152!

או לפרטיך שלהלן ואחזור אליך ב-48 השעות הקרובות!

← Back

ההודעה שלך נשלחה

אזהרה
אזהרה
אזהרה
אזהרה

אזהרה!

טעויות נפוצות בגיוס עובדים – בזבוז זמן למועמד לא מתאים!

ישנן כמה טעויות נפוצות בגיוס כוח אדם,טעויות נפוצות בגיוס עובדים

את אחת מהן נמצא כשאנו מטפלים במועמד לעבודה,

שלאחר אבחון נמצא לבסוף שאינו מתאים.

מהי הטעות למעשה?

ובכן – בזבוז זמן בעיסוק בגורם הלא רלוונטי!

והיות שעוד אנו נתונים לעומס ולחץ עבודה תדיר ובאורח ניכר,

ואף לרוב גם נדרשים לחלוקת קשב וצורך למענה לריבוי משימות –

הנושא עוד מחריף מבחינתנו ומקבל משנה תוקף!

 

השאלה שתעלה מיידית בהקשר לכך

התהייה המתבקשת היא – "כיצד נחסוך בעניין זה במשאב הזמן"?

"הרי לא נוכל לדעת שהעובד הפוטנציאלי אינו מתאים

אם לא נשלח אותו לאבחון, ואם לא נטפל בממצאים שנקבל

כדי להבין במי מדובר ולהסיק אודות אי התאמתו, לא כן"?!

 

אז היכן הבעיה?

ובכן, בהליך רגיל אנו שולחים לאבחון מספר מועמדים

שעל פניו נראים לנו כפוטנציאליים. המאבחן עורך אנליזה על כולם,

אנו מקבלים ממנו את כל החוות דעת, מקדישים את הזמן הנדרש כדי לעיין בממצאים,

ללמוד אותם, להבין עם מי יש לנו "עסק", בוחנים את היתרונות והחסרונות,

שוקלים אותם ואמורים לקבל החלטה.

אגב, מן הסתם אנו אמורים כמובן גם לשלם עבור כל האבחונים שבוצעו.

 

ואם יכולנו לדעת מראש את התוצאות?

סביר שהיינו עושים בחפץ לב שימוש במכשיר, אם היה כזה,

איתו יכולנו לגלות מראש – האם כדאי לשלוח את המועמד לאבחון,

או שנכון להימנע מכך, היות שהוא יימצא לבסוף לא מתאים.

כמה נהדר היה אילו אכן הומצא מכשיר כזה?

כמה זמן (וגם עלויות) היינו מצליחים לחסוך?

אלא שלצערנו, לפחות נכון לעכשיו,

אין לנו מכשיר כזה בנמצא,

ולכאורה…

אין לנו ברירה, אלא להמשיך בהליך הרגיל אותו אנו מכירים

ולהתאכזב שוב על הזמן, האנרגיה והמאמץ (והכסף) שאנו משקיעים.

 

אז חוזרים לשאלה איתה התחלנו

אם כך, מה הטעות שלנו בנושא הזמן כשמדובר בגיוס עובדים?

והאם יש פתרון לנושא?

 

השיקול המוטעה יכול לנבוע מאסטרטגיה שלרוב אינה נכונה

ביחס לאופן הטיפול הנחוץ למועמדים פוטנציאליים שנמצאו לא מתאימים!

שינוי תפיסתי בנושא זה, כאסטרטגיה,

תייעל ותחסוך עבורך עד 70% (!) מהזמן שהשקעת עד כה לנושא!

כיצד?

באמצעות מודל ייחודי שפותח לאור שנים רבות של עיסוק וניסיון בתחום.

 

 

כל שעליך לעשות לקבלת המודל

זה לחייג עכשיו לנייד 050-7751152!

או למלא את הפרטים ולקבל ממני צלצול ב-48 השעות הקרובות!

← Back

ההודעה שלך נשלחה

אזהרה
אזהרה
אזהרה
אזהרה

אזהרה!