שורות שורות – עובדות ומיתוסים על מספר השורות לאבחון כתב יד

 

ישנם כמה מיתוסים שגויים ובעייתיים

ביחס למספר השורות שיש להגדיר

למועמד לאבחון לצורך גיוס עובדים,

שיכתוב על הדף.

 

באופן תמוה ישנם גרפולוגים שמסתפקים

במספר מסוים של שורות (בדרך כלל 20).

אחרים מבקשים משהו בסגנון "לפחות 20".

 

אם כן, מה צריך בעניין זה להנחות

הגרפולוג או הממונה על כוח אדם?

האם צריכה להיות בכלל הנחייה כזו?

 

אז זהו – שלא! מדוע?

גרפולוג שמבקש זאת עושה לעצמו עוול.

אינפורמציה רבה ומשמעותית נלמדת דווקא מכמות השורות שנכתבו

ביחס למבנה ולפריסה של כתב היד על הדף!

 

והנה דוגמא

אם מטבעו מאובחן כותב מאוד גדול יחסית,

מה שעשוי להעיד בחלק מהמקרים על "אגו" מנופח,

בעוד נגדיר לו לכתוב למשל 20 שורות,

הרי הוא עלול "להקטין" את כתב ידו כדי שהדף "יספיק" לו.

 

מנגד, אם הוא כותב בדרך כלל אותיות קטנות באופן יחסי,

הוא עלול "לעצור" מוקדם מידי את תהליך הכתיבה על הדף

ובכך לא לספק את מרב הנתונים שהיה קרוב לוודאי ניתן ללמוד אודותיו.

 

גם אם ננחה אותו לכתוב "לפחות" 20 שורות

יכולה להיווצר אותה תקלה,

היות שהוא עלול "להיעצר" על 20 בלבד.

 

יש את הכלל הברור והידוע

אין מסתמכים על כלי אבחוני יחיד מסוג כלשהו

כדי לגבש מסקנות, וכמובן שנעשה שימוש בכלים אבחוניים נוספים

כדי לתמוך בממצאים, אך מטבע הדברים

ככל שישנם יותר כלים לשימוש באבחון,

כך האנליזה מיטבית יותר והממצאים זוכים ליתר דיוק.

 

מכאן עולה מסקנה מתבקשת והיא

להימנע מלהגדיר למועמד כמה שורות עליו לכתוב על הדף!

 

נ. ב.

פיתחתי למגזר העסקי סטנדרט חדש באבחון ומיון כ"א

החוסך לך משמעותית במשאבים – זמן וכסף!

שמעת עליו?

אם לא – זה הזמן להתקשר אלי לנייד 050-7751152

או למלא את הפרטים ולקבל ממני צלצול ב-48 השעות הקרובות!